שובו של החביתוש – קולה ביתי לכל אחד כחול-לבן

מכשיר קליה ביתי שכל אחד יכול להשתמש בו? מה שבטוח, המאמר הזה ייקצר לכם את עקומת הלימוד....


הקדמה

 שובו של החביתוש - קולה ביתי לכל אחד כחול-לבן

יום אחד, כלומר – ערב אחד, בערך לפני שנתיים, הרגשתי שנשבר לי. יושב לי במרפסת הבית, בחורף, קר, לבד, חשוך, מסובב תוף מתכת על גזיה עקומה בתוך קרטון מטופש. שכן עובר בשביל שבחוץ, מביט עלי ברחמים. עוד בשלב ההכנות התחלתי להרהר במצב. לפני הקליה צריך לדאוג למסננת לקירור ראשוני, סיר לקירור עצמו, שתי כיסאות, שמיכה, עיתון, משפך, קפה ירוק, מיכל גז רזרבי, שעון. בטח שכחתי משהו. כדאי לדעת, אם שוכחים משהו, אי אפשר לעצור וללכת להביא. ועוד לא הזכרתי את מה שקורה בסוף, ריצת האמוק למדרכה שבחוץ עם תוף המתכת המעשן, מסננת ביד, שופך את הקפה הקלוי למסננת, מוץ בוער, עשן בפרצוף, עוברי אורח מביטים בתימהון… ואתה חושב לעצמך, רגע, איך הכל התחיל? בסך הכל תחביב, ומה כבר רצינו, קפה חביב. חשוב שיהיה טעים, אבל הטירוף הזה פעם בשבועיים לא הגיוני. שלא לדבר על השנה-שנתיים שנדרשו בכדי להבין איך משתמשים במכשיר ההזוי הזה. ההחלטה נפלה; מתחילים לחפש דרך חדשה. 

טייק 1

 שובו של החביתוש - קולה ביתי לכל אחד כחול-לבן

שנתיים-שלוש נוספות לאחור. 2009. רם אבגי, יצרן קולי הקפה הידוע, החליט להרים פרוייקט מעניין. מעין פירוש מודרני לקולה קפה עתיק של  VELOX, אותו ניסה במקרה ונפעם מאיכות התוצאה. הרעיון אותו רעיון, תוף נחושת קטן עם שלושה נקבים בקצהו, מסתובב מעל להבה. הנחושת ניחנה בתכונת הולכת חום מהירה, כך שחום הלהבה מקיף באופן כמעט שווה את כל התוף. המוץ כלוא עם הקפה עד לרגע הקירור, מה שהרתיע כמה רוכשים פוטנציאליים, ולדעתי משפיע על הטעם. רם טוען כי הקפה מהחביתוש ניתן לשתיה מיידית, עדיין דורש הוכחה מבחינתי. המוצר הושק בשתי גרסאות, האחת ידנית ב 480 שח והשניה בעלת מנוע חשמלי ומחיר כפול (וזה המחיר גם כיום – לפרטים אפשר לפנות לקופיטק). תוך כמה ימים מרגע ההשקה, אצתי רצתי אל רם במפעל קופיטק שבמצליח כדי לחזות בפלא. רם אדם מעשי – שם לי חביתוש ביד, קפה ירוק בקנה, וביחד סובבנו על כיריים את החביתוש. חוויה לא קלה בכלל. לפני שהגעתי, הייתי בטוח שזו עסקה בטוחה. קולה איכותי וידני במחיר שניתן לעמוד בו זה בדיוק מה שחיפשתי. אבל העמידה ליד הכיריים, תוך סיבוב בלתי פוסק של תוף מתכת מעשן וריחני, גרמה לי לברוח תוך מלמול התנצלות מאחורי הכתף – ועם שקית פולים קלויים ביד.

ובבית, טעם הפולים גרם לי לחשוב שנית. עוצמת טעם שלא הכרתי ממר I-ROAST ומיסטר פופקורן. החלטתי לתת לזה צ'אנס.

ובינתיים ביקום מקביל

 שובו של החביתוש - קולה ביתי לכל אחד כחול-לבן

אחרי החפירות הקבועות ברשת, קריאה על שיטות ומכשירים ורעיונות כאלה ואחרים, הבהמור מסתמן כפתרון אידיאלי. קולה נאה, נוח, לא מרעיש, לא מעשן, המשתמשים מרוצים מאוד מהתוצאה. בתזמון די מושלם, שיחה עם כפיר הובילה לרכישת הבהמור אותו רכש מספר חודשים קודם לכן. כפיר כהרגלו, מסביר, מדגים, נותן טיפים, משלים בציוד היקפי. שותים ביחד מהקפה, הכל נראה ורוד. אז מה הסיפור? למה מוכר? הכל מרגיש אוטומטי מידי, הגיע הזמן למכשיר קליה אמיתי. 

 שובו של החביתוש - קולה ביתי לכל אחד כחול-לבן

הבהמור נחת בבית והכל דופק: קפה טעים, הכנה פשוטה על השיש במטבח, מעט מאוד לכלוך. החביתוש הועבר אחר כבוד למרתף ושם נח ללא תזוזה עד לפני כחודש. ומאז קרוב לשנתיים הבהמור עושה את שלו וכולם מרוצים. כמעט. יש מדענים שטוענים שאהבה זה כימיקלים שהמח מפריש כשנתיים, ואז אתה מתעורר למציאות האמיתית… נמאס. נמאס לי לשבת באוטו מאחור. גם אם זו מרצדס. אני רוצה לנהוג בעצמי. אז בהתחלה המצאתי כל מיני שיטות לשלוט בקליה של הבהמור, בקירור של הבהמור, בחימום של הבהמור – ושוב התחיל הבלגן לחגוג. לא שהיו לי תלונות כל עוד הקפה ראוי. אבל איכשהו מצאתי עצמי שולף את החביתוש מהמחסן ומנסה כך סתם על הגז הביתי. 

טייק 2

 שובו של החביתוש - קולה ביתי לכל אחד כחול-לבן

הקליה הראשונה היתה נוראית. כלום לא דפק. הקליה לקחה 25 דקות, כל הבית עישן. הקירור גרם ללכלוך בכל הבית. המטבח נראה כמו אחרי פיגוע. הקפה יצא לא משהו בכלל (אבל לא אפוי, הישג בפני עצמו).

נסיון שני שבוע אחרי, שוב צרות. לא יודע מה גרם לי בכלל לנסות שוב, הרי הנסיון הקודם היה סתם לשם הקוריוז. ניסיתי כמה שפצורים אבל הקליה לא התקדמה כמו שצריך. קפה אחד יצא כמעט חרוך (ובאופן מופלא, טעים לשתיה), השני לא אחיד בצורה מפחידה. מה שכן, במבחן התוצאה התקבל קפה עשיר ומעניין, מה שהוביל לנסיון השלישי והמוצלח.

אל הפעם השלישית הגעתי חמוש במסקנות ובנסיון הרב שצברתי בעבר עם התוף הפסיכי. לא עוד ישיבה עם גזיה בחוץ. הגז הביתי עושה עבודה מצוינת ואוורור בתזמון נכון פתר את בעיית העשן. הכל תוכנן בקפידה – ועבד כמו קסם; אמצעי קירור הוכנו מראש, קצת ראש פתוח, שימוש בלהבה הגדולה תוך כיוונון עוצמה לפי הצורך. הבית היה שקט מה שחשוב לשמיעת הפיצוצים. העסק נגמר אחרי שעתיים, עם קילו וחצי של קפה קלוי. חמישה באטשים, 300 גרם, כל זן בפרופיל שונה. הקירור הראשוני נעשה בחצר הבית ע"י שפיכת הקפה למסננת באויר הפתוח, כדי להעיף את המוץ. העברה לסיר רחב על השיש כדי לסיים הקירור ומעט מאוד לכלוך בבית. שואב אבק ומטלית ואפשר להמשיך בחיים.

המתכון לזוגיות מאושרת

התחלה

כשניגשים לעבודה עם החביתוש, הנושא הראשון שצריך לתת עליו את הדעת הוא דווקא סיום הקליה. גם הקירור וגם המוץ דורשים טיפול כלשהו. אני פשוט יוצא אל המרפסת ושופך את הקפה מהחביתוש למסננת תוך כדי תנועה. זה מפזר את המוץ באויר ומקרר את הקפה. משם שופך לסיר על השיש וממתין כמה דקות. זה עדיף על הריצה לרחוב אבל עדיין לא אידיאלי. אני בטוח שניתן לאלתר פתרונות מוצלחים בהרבה.

 

שובו של החביתוש - קולה ביתי לכל אחד כחול-לבן

אמצע

הגז הביתי הוא אידיאלי. היכולת לקבוע גובה הלהבה, השפעה אפסית של מזג האויר והרוחות שבחוץ על הלהבה, הגז לא נגמר או נחלש באמצע הקליה. אחת הבעיות במבנה החביתוש הוא גובה התוף יחסית לבסיס – התוף פשוט ממוקם רחוק מידי מהלהבה. בתמונות ניתן לראות איך פתרתי את הבעיה. עניין נוסף הוא אוורור הבית, באם אין קולט אדים. רצוי להימנע מכך עד לסוף פיצוץ ראשון. כל משב עשוי לפגוע בקליה. אני משאיר פתח צר בחלון אחד שמאחורי הכיריים והעשן נמלט דרכו. לאחר פיצוץ ראשון, אפשר ורצוי לאוורר, הלהבה בשלב זה נמוכה מאוד גם כך.

 

שובו של החביתוש - קולה ביתי לכל אחד כחול-לבן

תכלס

  • יש להצטייד בשעון ובבית שקט. אפשר גם בעיתון שינעים את עשר הדקות הראשונות.
  • מומלץ להשתמש בלהבה הגדולה ביותר בכיריים, שיכולה להיכנס בבסיס החביתוש.
  • מתחילים בייבוש עם עוצמת אש נמוכה וסיבשוק (סיבוב ושקשוק…) איטי. בשלב זה נראה שכלום לא קורה אך הוא קריטי לתוצאה ובעיקר להתקדמות הקליה.
  • אחרי כשלוש-ארבע דקות, תלוי בכמות הקפה ורמת הלחות בו, מרגע שמתחיל עשן קל ומעט ריח, להגביר מעט הלהבה וגם את קצב הסיבשוק. אורך שלב זה משפיע על התוצאה, קצר = מתוק יותר, ארוך = אגוזי יותר.
  • דקה לפני שרוצים להיכנס לפיצוץ ראשון, להגביר למקסימום הלהבה, להקשיב היטב. מרגע זה הקפה בוער ויש לסבשק במרץ – עד לסוף הקליה!
  • כניסה לפיצוץ ראשון כדאי לתזמן בין 8 – 14 דקות מתחילת הקליה, 12 דקות זה הסטנדרטי. לא לשכוח להמשיך בסיבשוק נמרץ, על הקפה להיות כל הזמן בתנועה כדי שלא יקבל צלקות מדופן התוף ובעיקר כדי שיצא אחיד.
  • כדקה מתחילת הפיצוץ הראשון להנמיך ללהבה בינונית, ועם סיומו להנמיך ללהבה נמוכה. כעת מותחים את הקליה בין דקה לשלוש-ארבע ואף יותר.
  • ושוב, כדי להכנס לפיצוץ שני מעלים הלהבה. הוא יגיע די מהר.
  • ברגע שהפיצוץ השני מתחיל, כל שניה היא קריטית. בשלב זה אני פשוט מוציא כמה פולים אם ברצוני לדעת מה קורה בפנים. אם מחכים יותר מידי הקפה עלול להישרף – לא לתת לפיצוץ השני לדהור. עצירת הקליה מספר שניות מתחילת פיצוץ שני היא די מקובלת.
  • עצירת הקליה ע"י הורדה מהאש וקירור מהיר ככל האפשר. שפיכת הקפה מגבוה אל מסננת מפרידה את המוץ. כדאי לעשות זאת עם כיוון הרוח כדי לא לקבל מקלחת של מוץ ועשן.
  • הדרך הנ"ל מאפשרת שליטה טובה בתהליך הקליה, אבל לאו דווקא האידיאלית עבור כל זן. עם הזמן והבטחון שנצבר אפשר לשחק עם פרופיל הקליה, למשל להתחיל עם חום גבוה מאוד דווקא. למי שרוצה להתעמק קצת יותר אני ממליץ על המאמרים באתר  bootcoffee.com .

 

שובו של החביתוש - קולה ביתי לכל אחד כחול-לבן

אפטר שוק

למתנסה בחביתוש בפעמים הראשונות, מובטחת חוויה לא קלה ותוצאות גרועות למדי. ההסברים שניתנים בכתבה יעזרו ויקצרו את הדרך, אבל אי אפשר יהיה להימנע מתהליך לימודי לא קצר. הקליה בחביתוש היא קליה ארטיזנית, מערבת את כל החושים, והאתגר בו הוא הקליה ללא אמצעי בקרה חיצוניים. המעורבות בתהליך מוחלטת. פרופיל הקליה נשלט ישירות. לא לחינם נתן לו אבגי את השם FZ-RR 700הלקוח מעולם אופנועי הספורט. כמות העשן וצבעו, הריחות שמשתנים במהלך הקליה, רעש וקצב הפיצוצים, דגימת הקפה, אלו הכלים בהם לומדים להשתמש. מעבר לכך, המעורבות בתהליך הקליה היא מעניינת, ותתרום בעתיד בכל שיטה או מכשיר קליה בהם תבחרו. ובקיצור: זה זול, זה מייצר קפה פנומנאלי, וזו דרך מצוינת לבחינת טיב הקשר עם בני הזוג…לכו על זה.

 

לדיון בנושא: שובו של החביתוש – קולה ביתי לכל אחד כחול-לבן


חלק מהתכנים באתר כוללים מעת לעת קישורים לתוכניות שותפים, שעבורם האתר מקבל עמלה עם רכישה בפועל.
עמלה זו איננה מייקרת את עלות הרכישה של המוצרים.

7:00
  /  
06.05.2014
  
מאת: עידו שיש

1