האתגר בלבנות מכונת קפה, רץ אצלי בראש הרבה שנים, החיבור שבין יצירה, קולינריה וטכנולוגיה הוא חיבור מרתק בעניי ואני מאוד אוהב לעסוק בו.
בעיסוקי, אני שותף ובעלים של חברת יוניר טכנולוגיות אשר עוסקת בפיתוח ותחזוקת מכונות, אך את מכונת הקפה בניתי להנאתי בשעות הפנאי בחדר העבודה שלי בבית.
מבחינתי זה היה סוג של משחק כמו לגו ענק שמחייב אותי, לא רק הרכבה, אלא גם באתגר מחשבתי ובהזדמנות לשנות דברים על פי תפיסתי.
בהזדמנויות שונות יצא לי להסתכל פנימה אל תוך מכונות קפה ותמיד זה העלה בי את הרצון לבנות מכונה בעצמי ואם כבר לבנות, אז עם ראש E61.
בין הרצון לבין ההחלטה עברו מספר שנים והינה כשהסילביה רנצ'יליו, ששירתה אותנו נאמנה שנים רבות, הזדקנה, החלטתי שזו ההזדמנות לממש את האתגר.
התחלתי באיסוף מידע באינטרנט. סקרתי הרבה מכונות (בהנדסה לאחור) ולמדתי את דרכי המימוש של יצרנים מובילים שונים, בתוך כך שרטטתי סקיצות ולאט לאט גיבשתי קונספט ורשימת קניות.
החלטתי שהמכונה כולה תהיה מנירוסטה, אז פינקתי את עצמי ברתכת חדשה ויאללה לדרך.
תוך שאני בונה את השלדה, אט אט, החלו להגיע בדואר החלקים. בחרתי חלקים מובחרים של מכונות נחשבות ואת כולם איתרתי באינטרנט והזמנתי מספקים שונים בחו"ל, לדוגמה הברזים הם של פאמה, הראש של "טוף סרל" שעושות בו שימוש ולסקאלה וארואיקה.
המשאבה שעשיתי בה שימוש היא ויברציונית של ULKA , אך השארתי מקום למשאבה רוטורית במידה ואחליט, לשנות את דעתי בעתיד.
זאת הייתה דילמה לא קטנה, מצד אחד, משאבה רוטורית שקטה קצת יותר ומסוגלת להפיק כמות גדולה יותר של כוסות ברצף, ומצד שני היא יקרה ומסורבלת ואינה מוסיפה לי ערך משמעותי ביחס לויברציונית, שכן אנו צורכים בבית, קפה בבודדות. ישנם באינטרנט אין ספור דיונים בנושא, אך תמימות דעים אין.
בחרתי בדוד נירוסטה 2 ליטר עם מחליף חום הנמצא בשימוש במכונות של ESM , Profitech .
גם במקרה הזה אני סבור שדוד אחד מתאים יותר משני דודים לפרופיל השימוש הביתי שלנו.
בקרת המכונה מנוהלת על ידי בקר ארדויונו שאליו כתבתי את תוכנת הבקרה. מצויים בשוק בקרים זעירים מתוצרת ג'סאר אך לא מצאתי דגם שמממש את הרצונות שלי במלואם, מה גם שכניסת USB בגב המכונה לצורך עדכוני תוכנה זה פיצ'ר מדליק.
את אביזרי הצנרת הייתי צריך ללקט ממספר חנויות בארץ, לא מצאתי מקום אחד שמחזיק את כל המידות וההברגות שנדרשו לי.
החלטתי להוסיף סטופר לחיווי זמן החליטה, הסטופר סופר שניות מרגע ההרמה ידית החליטה ומתאפס בסיום.
כבר שנים כאשר אני עושה קפה, באופן אינסטינקטיבי אני סופר בלב שניות, מין הרגל שכזה בכדי לוודא שאני נמצא באזור ה-23 שניות לחליטה,
האתגר היה לשלב את זה בצורה אסטטית, אז היה לי שעון לחץ מקולקל, פרקתי ממנו את כל החלקים הפנימיים והרכבתי בתוכו תצוגת הטיימר וגם חיווי לטמפרטורת המים בכניסה לראש החליטה
הטמפרטורה מבוקרת PID אשר עובד במקביל לפרסוסטט, ומסייע למכונה להתייצב לטמפרטורת עבודה בתוך 10 דקות מהדלקה ללא אוברשוט.
חישת גובה המים בדוד דרשה תשומת לב מיוחדת, שכן החישה פועלת על פי עקרון בדיקת מוליכות המים בין גוף הדוד לאלקטרודת החיישן, שימוש בזרם ישר באופן תאורטי מייצר אלקטרוליזה שתגרום לקורוזיה ולכן נדרש מעגל אלקטרוני המבוסס על זרם חלופי שאותו תכנן ובנה עבורי דרור המוכשר שעובד אצלנו בחברה.
בתוך כ 3 חודשים וכמה עשרות שעות עבודה (לא סופרים כשנהנים) סיימתי את ההרכבה וסוף סוף הגעתי לרגע המרגש של הפעלת המכונה.
בהדלקה הראשונה היו קצת טפטופים ותקלות אבל כבר באותו הערב הצלחתי לייצב את המכונה ואף לעשות ניסוי מוצלח בקפה.
הדהים וריגש אותי לראות איך ברגע אחד, 27 ק"ג ברזל קיבלו חיים, חסר לה מים אז היא משלימה, הלחץ עולה אז היא פורקת, קר לה אז היא מתחממת כואב לה אז היא מצפצפת.
מכאן המכונה נכנסה לשלב ההרצה, העברתי אותה מחדר העבודה אל המטבח כשהיא עדיין פתוחה ללא כיסויים ובמשך חודש שלם עשיתי בה שימוש, מפעם לפעם התעוררו באגים אך אלה נפתרו על המקום לפעמים על ידי עדכון תוכנה ולפעמים קצת יותר מכך.
בינתיים יוסי, חברי ושותפי ביוניר טכנולוגיות, שמנהל אצלנו את הפיתוח המכאני, מידל עבורי את המתכות של המכונה לטובת המעטפת החיצונית והמגש טפטוף שיוצרו מנירוסטה מבריקה.
כשהגיעו חלקי הנירוסטה השלמתי את הרכבת המעטפת, הכל השתלב כמו לגו ופתאום וואו.
בעניין הקפה, למרות שאני משוחד, אני קובע חד משמעית ויעידו על כך בני ביתי, שאיכות הקפה גבוהה בהרבה מכל מה שהכרתי עד היום, החליטה אחידה ומדויקת קרמה מצוינת והכי חשוב טעים.
לדיון בנושא: מכונת E61 בשיטת ''עשה זאת בעצמך''