Bezzera Strega – באזרה סטרגה – הביקורת

מרגע שראיתי את הסטרגה לראשונה, רציתי לשים עליה את היד. לדעתי, זו המכונה הביתית עם המפרט המעניין ביותר שאפשר למצוא ...


תחילת דבר

תחילת דבר

המסע התחיל בסניף הנעים של קדמה בבורסה ברמת גן, בעל הבית האדיב עזר לי להכניס את המכונה לאוטו ופינק אותי כמובן באספרסו. זהו מקום שקשה לפספס את ההתלהבות האמיתית שיש לאנשים בו מהתחום, כולל בחור שסיפר לי שהגיע לבית חולים אחרי תקופה של 10 כוסות בוץ ביום, וטכנאי שברגע שהחזרתי את הפלא, זינק עליה, ופינה מקום על הסטנד המצומצם בשבילה (היה צריך לפנות מכונה, והבחירה היתה אוסקר או סילביה. כמה סמלי). הסטרגה ככל הידוע לי נמצאת שם בתצוגה, פעילה, למי שרוצה להתנסות.

 

את הקופסה פתחתי בביתי, בקושי רב הצבתי אותה אחר כבוד על השיש, מכונה כבדה. הסרתי את הניילונים, את המנוף הברגתי למקום, ולקחתי צעד אחורה להסתכל.
והיא יפה. המנוף הענקי הזה, מורכב על גוף בזארה סטנדרטי, בעיצוב רבוע נקי ויפה, עם הסמל המפורסם צרוב מקדימה ומאחורה. יש לה ואוו פקטור שאי אפשר להתעלם ממנו. יצור לא צפוי בנוף הביתי.

 

מתחילים

 

התלהבנו, צילמנו, מילאנו מים במיכל והדלקנו. אני מדבר ברבים מהתלהבות, הייתי שם לבד, מסתכל ומחייך לעצמי חיוך דבילי, הם אשכרה נתנו לנו אותה… הלחץ בדוד עלה מהר יחסית. מוריד את המנוף, והפתעה: שפריץ לא צפוי של מים רותחים מגיח מהראש. אה, כן, מחליף חום, קולינג פלאש.
תזכורת, מחליף חום הוא צינור נחושת המתחיל במשאבה, עובר בדוד כדי להעלות את טמפ' המים לטמפ' חליטה, ומסתיים בראש. דומה לעקרון של אטמור. הבעיה, שלפני תחילת החליטה הוא מלא במים רותחים לחלוטין שיש לרוקן. במכונות עם משאבה, יש להפעיל אותה למספר שניות כדי לעשות זאת. במקרה של הסטרגה, עוד לפני שהמשאבה נכנסת לפעולה, המים הרותחים שבצינור משתחררים בלחץ כשהמנוף בדרכו מטה והבוכנה עולה. רק כשהמנוף מגיע לנקודה התחתונה, פעולה שיש לבצע עם שתי ידיים ובזהירות, הוא ננעל ומפעיל את המשאבה החשמלית שמספקת מים מהמיכל דרך מחליף החום.

 

אפשר להמשיך לציין פרטים טכניים, אבל עברה חצי שעה והגיע הזמן להכין קפה. הקפה הוא קפה של קדמה, תערובת "פלוס", טובה בהחלט, מתאימה גם לאספרסו. עניין לא נפוץ מידי בתערובות ישראליות. טחינה, דחיסה, קולינג פלאש, מחבר ידית לראש, מוריד מנוף, המשאבה החשמלית מתחילה פעולתה ו…חולטת את הקפה. זה הענין בסטרגה, אם לא מרימים את המנוף בזמן, המשאבה החשמלית חזקה מספיק כדי לחלוט. המים זורמים מהר מידי. צריך טחינה דקה יותר. חוזר חלילה. צריך טחינה דקה יותר. חוזר חלילה. צריך טחינה דקה יותר? חוזר חלילה, הקומפאק K3 מגיעה לגבולותיה, הקפה נטחן באיטיות ויוצא גושי, אני דוחס, קולינג פלאש, וחולט. מיד כאשר המשאבה מתחילה להחנק, 7-8 שניות מהפעלתה, אני מרים בעדינות ומשחרר את המנוף. החליטה מתחילה. הקפה זורם כמו קרם, מחזה מדהים.

 

וזורם

 

 

וזורם

 

וממשיך לזרום…

 

מכונת מנוף היא מכונה שראשה בנוי מצילינדר שבתוכו בוכנה, ובתחתיתו מתחברת ידית הקפה. המנוף מרים את הבוכנה, המים זורמים וממלאים את המרווח בינה לבין הקפה, תוך שהם מרטיבים את הקפה בלחץ נמוך. מכאן נולד המושג פרה-אינפיוז'ן. ואז הבוכנה יורדת, בכח קפיץ אימתני, ומעבירה את המים דרך הקפה אל הכוס. כלומר: כל המים שבבוכנה יעברו בסופו של דבר דרך הקפה. אין שסתום פריקה. אין משאבה שהפסקתה עוצרת את הזרימה. 60 CC לפחות. במכונות מנוף ביתיות סטנדרטיות, עם ראש לא מסחרי, הראש קטן בכמחצית הנפח. אז צריך דוקא לאלתר כדי להגדיל את הכמות. וכאן הקפה ממשיך לזרום, to the blonde and beyond – צריך פשוט להוציא את הכוס בשלב מסויים וההמשך יזלוג לתיבת הניקוז.
איזה מנה יפה, הגיע הזמן לטעום. אמממ…לא משהו. צפוי, זילבר אומר שצריך "לזרוק על המכונה קילו קפה" כדי להבין אותה ורק אז אפשר לדבר. האבחנה שלי, הקפה קצת קר. במכונת משאבה סטנדרטית עם מחליף חום, משך הקולינג פלאש עוזר למשחק בטמפ', אבל כאן זה שונה. המים שבצינור מתרוקנים במיידית, ורק אז המשאבה ממלאה אותו בחזרה במים טריים. אז פשוט ביצעתי היפוך בסדר ההכנה, קולינג פלאש, טחינה, דחיסה, המים במחליף מתחממים בינתיים. חליטה. נסיון שני, שיפור משמעותי.

עכשיו, אפשר לעצור לרגע ולהרגע מכמות הקפה שזרמה (נו, לא התאפקתי וטעמתי גם את המנות הגרועות). המכונה בנויה כמו שצריך, ולמעלה מזה. איכות מאוד גבוהה של חומרים. תענוג לעבוד איתה, הכל מרגיש סופר איכותי עד לפרטים הקטנים, מלבד בחירה תמוהה של מעטפת פלסטיק בבסיס המנוף. האתגר שעמד בפני החברים בבצרה היה לחבר ראש מנוף למכונה ביתית קיימת, עם מיכל מים פנימי, ולא בחיבור ישיר. זה אומר שאין לחץ מרשת המים שיוביל מים לראש המנוף, ולכן השימוש במשאבה חשמלית. אפשר לכוונן את לחץ המשאבה ע"י OPV (שסתום מגביל לחץ). לא נגענו במכונה כיון שלא רצינו לפרק אותה, עקרונית כדאי לדעתי להוריד מאוד את הלחץ כדי למנוע מהמשאבה החשמלית לחלוט בפועל את הקפה . בכל מקרה ברגע שמזהים את נקודת תחילת החליטה אפשר לקבל תוצאות עקביות.

שני חסרונות בלבד מצאתי בה, המנוף קצר מידי ולכן דורש כח רב. כשמורידים, בזמן הדריכה, זה סתם קשה. אבל כשמעלים, זה כבר מסוכן וחובה לעשות זאת בזהירות, כח הקפיץ הכפול עצום ואם הבוכנה לא נתקלת בהתנגדות, המנוף עף למעלה ויכול לשבור משהו. אני מבין מדוע הכל בנוי כל כך טוב – הכוחות שמופעלים כאן עצומים. החסרון השני הוא מגש עודפים קצר מידי יחסית לראש, מה שגורם לכך שקולינג פלאש מסתיים תמיד עם קצת מים על השיש. נציין בציניות את החסרון הבנאלי "והיא גם לא שלי" ונסגור את החלק הזה. אם מתעקשים, גם רעש משאבת הרטט מפריע לשלוה הטבעית של פעולת המנוף. מכאן, הכל יתרונות.
כדי להמשיך, קליתי קצת בבית, ורכשתי עוד קילו מ"חנות קפה" ברחובות. הקפה שקיבלתי מקדמה, מהסניף ברמת גן, נגמר מהר מאוד. התערובות שנבחרו – קילימנג'רו האפריקאית, הרביעיה הסודית העדינה מידי לטעמי, החמישיה הסודית המוצלחת בהחלט, והווניס – תערובת הדגל של "חנות קפה" לטעמי, וגאווה ישראלית באופן כללי. מעולה! הקילו הנוסף החזיק שבוע בדיוק, הקפה נשפך כמים ואני נשפכתי פעמיים מעודף קפאין. איך אפשר להתאפק? נותנים לך לשחק עם אלפא רומאו, אתה נוהג עד שתיפול מהרגליים…

נסיעת מבחן – עידו

במהלך השבוע הראשון עם המכונה היא כמובן עבדה נון-סטופ. כולל אירוח והשוואה מול האלקטרה מיקרו-קאסה-א-לווה, מכונת המנוף הפרטית שלי שיודעת כמה פרקים בהלכות האספרסו.
האלקטרה מפיקה קפה חזק יותר בטעמו מהסטרגה, מה שדרש ממני תקופת הסתגלות מסויימת. הסטרגה מפיקה קפה עדין יותר, ועם זאת עם יותר גוף ותחושה חלקה בפה, ממש קרמית. ורטרז אורגינל, על הברכיים של סבא. מבחינת הטעם עצמו, אני מהמר על כך שלאלקטרה פוטנציאל גבוה יותר להמם אותך עם גוד שוט אמיתי. אבל זה עובד גם בכיוון ההפוך וכל בעיה בקפה נחשפת, ועם מגבר. והאמת, שזה לא מתאים לכל אחד. הסטרגה לא מבליטה או מחביאה יותר מידי, או במלים אחרות, לאדם הממוצע יהיה קל יותר לשתות סטרגה אספרסו ללא תוספת סוכר. בקיצור, אני כנראה משוחד, בשורה הסופית חברים העדיפו את הקפה מהסטרגה (והם עוד קוראים לעצמם חברים).

 ועוד לא התייחסתי לפשטות התפעול. הכנת קפה באלקטרה, גרסת 2012: סדרת פעולות שיכולות למלא כתבה שלמה, תספקנה 45CC של קפה. והקפה, אם דייקת בכל השלבים, בשילוב התערבות יד אלוהית נסתרה ולפחות שנתיים קילומטראז' עם המכונה, יהיה מעולה. גם למזל יש מילה, ובייחוד בתחילת הדרך, פה ושם יוצאים שוטים כל כך טובים שאתה לא יודע אם לשמוח או לקלל, כי אין לך שום מושג איך עושים את זה שוב.
בסטרגה אתה מכייל, מבין שיש קולינג פלאש, דוחף את הידית לראש, מוריד מנוף, סופר עד 7 ומשחרר בעדינות. ואז אתה מסתכל ורואה את הקרם שזולג לכוס. אפשר לצלם סרט תיעודי עם הכותרת "זנב עכבר" בכיכובה של הסטרגה. כל טיפה שמתגלגלת בתחילת הזליגה, לראות את הזרם נבנה כאילו בהילוך איטי. היד האלוהית שם בשבילך, תמיד. לאחר שהמנה זולגת לכוס, שכבה אחרי שכבה, אתה מרים, מסתכל, מרוצה מעצמך, איזה אלוף עולם באספרסו אתה. ואז, אתה נותן למישהו אחר להכין, מישהו שהכין חמש פעמים אספרסו בכל מהלך חייו, הדרכה קצרה ופתאום אתה מגלה שגם הוא אלוף… מרגע שהמטחנה מכויילת לסטרגה, העקביות גבוהה. ואם פולי הקפה עדיין בשיא כוחם, הבלונד מגיע מאוחר מאוד וניתן לקבל 60CC של קפה.

אין בעיה לעבוד עם הסלסלה למנה בודדת שמגיעה עם המכונה. הכפולה תתן תוצאות טובות יותר ובקלות רבה יותר. אבל אם רוצים לייצר ריסטרטו, הבודדת תתן תוצאות מספקות. קיבלנו תוצאות טובות יותר עם הבודדת שסיפק עופר. רצינו מאוד לנסות ידית נייקד אבל זה בלתי אפשרי כיון שהגודל לא סטנדרטי. עם המכונה מגיעות שתי ידיות, משפך יחיד ומשפך כפול, כך שאפשר פשוט לחתוך את החלק התחתון של הידית עם המשפך היחיד כדי לקבל נייקד. בכל מקרה אפשר להגיע לתוצאה הבאה: 

 

לסיכום הסעיף, המכונה מקבלת ניקוד גבוה ברוב הסעיפים. היא פשוטה יחסית לתפעול, בודאי כשמדובר במכונת מנוף ללא חיבור ישיר. גם בהכנת כמות מסחרית של כוסות קפה לא נרשמה בעיית התחממות או איכות כלשהן. ההקצפה די יעילה ואם היתה חזקה יותר זה היה נחמד. לחובבי הז'אנר, אפשר לייצר מיקרופואמינג בכמויות מסחריות ובכל כמות שרוצים.

רקע קצר

רקע קצר

עד שנת 1948 מכונות האספרסו התבססו עלrn חליטה של מים בלחץ של 2.5 בר ישירות מהדוד. ב 1948 גאג'ה אקילה רשם פטנט rnעל מנוף עם קפיץ שחלט את הקפה ב 9 בר ומכאן האספרסו התחיל להתפתח.
ב rn1961 פאימה בנו את המכונה הראשונה עם משאבה רציפה + מחליף חום – ה E61. מאזrn היו עוד פריצות דרך של דאבל בוילר, בקרת טמפ' דיגיטלית, בקרת לחץ רציפה rnועוד.
מנופים המשיכו להיות מיוצרים אבל פחות. למכונת מנוף מסחרית יש rnחסרונות – צריך מפעיל עם יד חזקה וזרוע נטויה, אי אפשר להפסיק את החליטה rnבאמצע. כשהקפיץ דרוך יש לחץ בראש שייצא רק דרך הקפה ולכן אי אפשר לקצר rnחליטה אלא ע"י הוצאת כוס האספרסו. כנראה שגם עלות מנוף מול משאבה חשמלית rnגבוהה יותר.
במקומות בהם מכונות מנוף נפוצות (כמו נאפולי) בתי קפה rnמשתמשים במכונות עם 4 ו 5 ראשים כדי להתגבר על החסרון ביכולת לעצור החליטה,rn הבאריסטה מנגן על כמה במקביל. אבל בבית אין לנו בעיות מסוג זה. מכונות rnמנוף ביתיות קלאסיות מציעות קפה טוב ובאריזה קומפקטית אבל, יש פשרות בתפעולrn ובאיכות הקפה. בדרך כלל עקומת הלימוד ארוכה, וגם העלות מול מכונה רגילה rnגבוהה משמעותית.
זכות הקיום של מכונות המנוף בעולם המודרני היא – התוצאהrn בכוס! פרופיל לחץ החליטה הייחודי עושה את שלו, וניתן לומר על הקפה שהוא רךrn יותר, בעל טעם מפורט יותר, ופחות עוצמתי בטעמי הבסיס. הקפה פשוט שונה.
הסטרגהrn הולכת על התפר בין חליטת משאבה למנוף, ונראה שזה לא פוגע, אולי אפילו rnמוסיף. אפשרות המשחק בלחץ משאבת החליטה, ובתזמון המעבר מהמשאבה למנוף, rnמניבים אינסוף פרופילי חליטה פוטנציאליים למי שחייב לשחק. למי שלא, קל מאודrn לקבל מנות עקביות.
 

על המכונה

על המכונה

הסטרגהrn בילתה אצל עידו, אח"כ אצל עופר, ובחזרה לעידו שלא התאפק ורצה סיבוב נוסף. rnבדרך היא ביקרה בביתו של זילבר לאחד ממפגשי הקפה הסודיים שמתנהלים בלילות rnבבית זה או אחר, אותם מפגשים בהם אתה מספר על הפרופלור שהרכבת ביציאה של rnהמטחנה וכולם מסתכלים עליך בהערצה.  

 

כשהתפננוrn מהעיסוקים המקדימים, כמו מההתלהבות מהקולה בבניה ידנית, או מהמשחק rnבלה-פאבוריטה מנוף קלאסית, עברנו לסבב טעימות מול מכונות שונות – איסומק rnמילניום E61 יפהפיה, ואלקטרה מיקרוקאסה אה-לווה. כרגיל, היה מחסור בקפה rnנורמלי, הכל היה טרי מידי או ישן מידי, איכשהו זה תמיד קורה במפגשים האלה. rnזה לא ממש הפריע כדי להבין מי זורחת מעל כולן.
משם נדדה הגברת אל ביתו rnשל עופר. את הסטרגה מיקם עופר במקום קולה הקווסט, ליד הפונטה-וקיו. כשהבן rnשלו (3+) קם בבוקר וראה אותה הוא לא הפסיק לשאול עליה: מה אבא עוד מנוף? מהrn זה ומה זה והאם היא הופכת קפה חום לירוק? (לא אבל לזהב כן)

הבאזרהrn סטרגה היא מכונת מנוף מחליף חום עם ראש מסחרי 58מ"מ. הראש של באזרה מבוסס rnעל אסטוריה CMA עם שינויים. הסטרגה היא מכונת מחליף חום עם דוד 2 ליטר rnומיכל מים גדול. המנוף אינו מחובר ישירות לדוד ואין מצב של חמום יתר שלו rnכמו במכונות מנוף ביתיות פשוטות. המנוף מחובר רק למחליף חום (אין rnתרמוסיפון) ואין שום גורם אחר שישמור על חום הראש, עקב כך בצרה הוסיפו 2 rnגופי חמום קטנים בצמוד למנוף. במכונות אחרות יש צינור נוסף מהדוד אל הראש rnאו חיבור פיזי לדוד או תרמוסיפון כדי להמשיך לחמם את הראש.
כדי להזין rnמים למחליף מהמיכל למחליף החום מצוידת הסטרגה במשאבת רטט, כאשר יש אופציות rnנוספות. השילוב של מכונת מנוף מסחרית עם מיכל מים הוא לא חדש, הפבוני Pub rn1EL מציעה מיכל מים, עם דוד 5 ליטר ומנוף שמוזן מהדוד. בפבוני יש משאבת רטטrn שממלאה מים לדוד בלבד (מבנה סטנדרטי יותר של מכונת מנוף).
המבנה של rnהסטרגה הוא חדשני והיא למעשה מכונת אספרסו היברידית. אפשר לחלוט עם המשאבה rnאו עם המנוף ואפשר לשלב בין שניהם = מה שאף מכונה אחרת לא מציעה.

במנוףrn של הסטרגה יש לחצן שמפעיל את המשאבה, המשאבה מזרימה מים מהמיכל למחליף חוםrn ומשם לצילינדר של המנוף. בכניסה למחליף יש OPV שמכוון במפעל ל 13 בר. אם rnלא נרים את המנוף תתבצע חליטה בלחץ של עד 13 בר (אפשר לכוון ל 9). יציאת ה rnOPV אינה מוחזרת למיכל אלא למגירת ריקון.

המנוף

המנוף

בראשrn יש צילינדר ובוכנה מונעת קפיץ (שני קפיצים בסטרגה). כשהמנוף במצב התחתון rnיש מעבר מים מהמחליף אל הצילינדר. כשמשחררים את המנוף הקפיץ לוחץ את המים rnלכיוון הקפה שבידית ומתבצעת חליטה.
הראש עשוי פליז מצופה כרום. החלק העליון שמגן מאבק עשוי פלסטיק וגם מצופה כרום. בתמונות מכסה האבק הוסר.
ניתן לראות את המיסבים הכדוריים שמניעים את המנוף.

ואת הלחצן שמפעיל את המשאבה:

 

החיווט של הלחצן יוצא מאחורה בציפוי מתכתי – בתמונה רואים גם את הקפיץ:

 

הידיות הן 58מ"מ (לא 58מ"מ סטנדרט) ועמוקות. סלסלות סטנדרטיות תתאמנה, אך ידית נייקד סטנדרטית לא. סלסלת טריפל נכנסת בלי בעייה.
בתמונה רואים את ההבדל מול ידית 58מ"מ נייקד סטנדרטית:

הסטרגהrn מגיעה עם ג'ויסטיקים למים חמים והקצפה. בהקצפה אפשר לנעול את הג'ויסטיק rnע"י הרמה למעלה והטייה ימינה (עם כיוון השעון). הסטימר מבודד חום ובעל 2 rnחרירים – אין בעיות הקצפה במכונה הזאת. 

כמו כל דבר אחר בגימור של המכונה – הכל מנירוסטה ובנוי טוב.
גם המכסה של מיכל המים (4 ליטר) מנירוסטה והציר שלכל אורכו.

 

למכונה יש שובר וואקום ו 2 נוריות. אחת להפעלה והשנייה מצביעה על קיום מים במיכל.
אין חיווי לפעולה של גוף החמום – יש שעון לחץ לדוד:

 

המכונה צריכה חצי שעה חימום מקדים, והיא מוכנה לעבודה.

מכינים קפה

מכינים קפה

הסטרגה דורשת טחינה דקה, דקה מאוד. אפילו הקומפאק K3 הנפוצה במחוזותינו התקשתה בלספק את דרישותיה של הסטרגה, ומטחנה מליגה גבוהה יותר עם סכינים גדולות יותר תקל על העבודה.
לפני חליטה עושים קולינג פלאש ע"י הורדת המנוף (ביד חזקה) ובשלב זה המחליף מתרוקן ומתמלא מהמשאבה. אם היה לבאזרה מנוף ארוך יותר היא היתה קלה יותר לתפעול, אבל מתרגלים.
אפשר לעשות פלאש אנד גו או פלאש אנד ריבאונד תלוי כמה המטחנה מהירה או איטית ומה הקפה דורש. בכל מקרה חייבים לעשות קולינג פלאש גם בין חליטות עוקבות.
בהרמת המנוף ללא קפה אין מה שיתנגד לקפיץ – מומלץ לשחרר לפחות בהתחלה עם 2 ידיים ולא לעזוב סתם בשום מקרה. הכח של הקפיץ מספיק חזק לשבור שן או לסת או להעיף את הראש לגמרי אם יש צוואר חלש…
אחרי טחינה, פיזור ודחיסה מחברים את הידית – זה לא נכנס חלק. צריך להפעיל כח כדי להבטיח שהידית לא תזוז בחליטה. כנראה סמפטום של מכונה חדשה לחלוטין.
מורידים את המנוף ומתחיל שלב הפרה-אינפיוז'ן. במכונה שלנו לא ביצענו שינוי ב OPV ואם לא מפסיקים את המשאבה בזמן, תתחיל חליטה עם המשאבה ב 13 באר. אם משנים את ה OPV ל 9 באר אפשר להתחיל לחלוט ב 9 של המשאבה, כאמור לא ניסינו.
נקטנו בשתי גישות שונות, עופר ביצע קולינג פלאש קצר לפני החליטה, הפסיק אחרי 5-7 שניות את המשאבה ע"י הרמה קלה של המנוף המתנה לעוד 2,3 שניות שהלחץ יתייצב ואז שחרור של המנוף. עידו ביצע קולינג פלאש ארוך יותר, טחן דחס וחלט בלי להמתין ברגע שהלחץ מול הקפה נבנה. התוצאה קצת שונה, כל אחד לפי טעמו. תוך כדי חליטה בדרך כלל לא נוגעים במנוף – בסטרגה אפשר להוריד אותו ולהפעיל את המשאבה מנקודה שבוחרים. זה מאפשר חקר של הקפה והוצאה של מקסימום טעמים\ריחות – ככל שתתנסו, תלמדו יותר על הקפה ועל המכונה.
צריך להכיר מחליף חום ועקרון עבודה של מנוף, ומפה הקפה יוצא מצוין.  

 

סקירת הוידיאו

 

 

הורדיקט

הורדיקט

אחד השכנים שבא לחזות בפלא, מאלו שטוענים ש'אינם מבינים בקפה' אבל תמיד שמחים לשתות הפוך טוב, הסתכל על הקפה זולג וקרא בהתלהבות "זה ממש שמן של קפה!" ואפילו טעם את האספרסו. הקפה היה קונגו ערביקה נקי משובח, ההתלהבות היתה גדולה. אני נוהג להכין אספרסו בכוסות גדולות, קערות לקוקטיל בעיקר, וההרגשה של להחזיק כוס כזו ביד, לגלגל בפנים בעדינות את שמן הקפה שנמסק מעשרים גרם פולי קפה, ההרגשה הזו חסרה לי. מדהים שגם אחרי חצי מאה של התקדמות טכנולוגית, את התוצאה הטובה ביותר הצלחתי לקבל דוקא בעזרת השיטה הפרימיטיבית, הראשונית שהומצאה. יאמר מי שיאמר שהרומנטיקה משפיעה גם היא על הדעת, ומן הסתם – הוא צודק.
השורה הסופית ברורה. המכונה הזו היא הברקה, הקפה שלה ברמה גבוהה, ובסופו של דבר היא גם די פשוטה לתפעול. כל עוד משתמשים בקפה ראוי, המנות יצאו אחת אחת. לדעתנו הצנועה, ולדעתו של כל מי שהתנסה, זו המכונה הבאה אחרי מקצועיות סטייל E61. וכמו שהיטיב לתאר זאת אחד מיקירי הפורום, "ניסיתי מכונות רבות, גם את הספידסטר (שקט בחדר, קידה כלה לכיוון צפון תוך מלמול התנצלות לאלוהי הקיז-ון-דר-וסטן ). כולן טובות יותר או פחות אבל דומות בסופו של דבר. וזו מבחינתי משהו אחר, טוב יותר, זהו הדבר הבא"

 

לדיון בנושא: Bezzera Strega – באזרה סטרגה – הביקורת


חלק מהתכנים באתר כוללים מעת לעת קישורים לתוכניות שותפים, שעבורם האתר מקבל עמלה עם רכישה בפועל.
עמלה זו איננה מייקרת את עלות הרכישה של המוצרים.

7:00
  /  
02.05.2012
  
מאת: עידו שיש (hosq) ועופר שרגאי (דבוטאנט)

1